יום הזיכרון לשואה ולגבורה מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה בה רצחו הנאצים ועוזריהם את העם היהודי בין השנים 1939-1945, ובמעשי הגבורה והמרד באותה התקופה. בישראל, נכון לערב יום השואה תשפ"ב, מוערכים כ-161,400 שורדי שואה אשר גילם הממוצע עומד על 85.5. רבים מהשורדים מתמודדים עם התמודדות נפשית, קשיים כלכליים ובדידות. שורדים רבים מתמודדים עם בעיות רפואיות ונאלצים לחכות ולהמתין זמן רב עד לטיפול הולם. אך בשנים האחרונות נצפתה תופעה של מערך רפואי ייעודי לשורדי שואה, לדוגמת עמותת "למענם". "חזון העמותה הוא להעניק רפואה איכותית, זמינה, אישית וללא עלות לכל שורדי השואה החיים בישראל", כך כתוב באתר האינטרנט של העמותה. הרעיון התפתח אצל ד"ר תמרה קוליץ בתחילת הקורונה, כאשר החלה לערוך ביקורי בית אצל שורדי שואה.
במהלך הביקורים היא הופתעה לגלות שרבים מאלה מתמודדים עם קשיים רפואיים רבים אך לא ממהרים לקבל טיפול. ד"ר קוליץ גילתה כי רבים מהשורדים מפחדים ונרתעים מרופאים, ממרפאות ומבתי חולים, פחד אשר הושרש בהם מהרופאים הנאצים, שורדים נוספים מתקשים להתמודד עם האתגרים הטכנולוגים והבירוקרטים כדי לקבוע תור למרפאה ורבים נוספים מבינים שבמידה ויקבעו תור יאלצו לחכות חודשים רבים עד שיוכלו להיפגש עם רופא. כיום פועלים בה 1,000 רופאים ועוד מאות אנשי סיעוד ופיזיותרפיה הפועלים בעמותה בהתנדבות מלאה. עמותה נוספת אשר פועלת למען שורדי השואה היא "משקפיים ורודות". העמותה נולדה בתחילת משבר הקורונה על ידי גאל קימרשלק, אחות בהכשרתה, ועמית דוד, מומחה לתכנון אסטרטגי ולניהול, במטרה להקל על שורדי שואה בבירוקרטיה הרפואית ועל המעבר לשירותים הדיגיטליים. העמותה מעניקה שירותים רבים כגון קביעת תורים וקיצור זמני המתנה, ובולט בזכות הסעות אישיות לטיפולים באמצעות אמבולנסים וצוותים של משמר הגבול. "לא משנה אם האנשים יצליחו להתמודד עם קביעת תורים – אם אין להם איך להגיע, הם לא יגיעו. מרגש לראות את לוחמי מג"ב מגיעים עם הניידת, מסיעים את הניצולים לטיפולים והולכים איתם יד ביד לבדיקה", מספרת קימרשלק.
שתי העמותות מוסרות מסר זהה- אנחנו כאן, ולא רק ביום השואה, מגייסים את הכוחות שלנו כאן ועכשיו, כי לצערנו בעתיד לא יהיה למי לעזור. החלום שלהם הוא שבעתיד לא יהיה בהם צורך מכיוון שהמערכת תטפל בשורדים כפי שמצופה מהם.