דעת האומנים נוכח הרפורמה המשפטית

לנוכח המצב במדינה בעקבות הרפורמה המשפטית והשינויים המובלים יחד איתה אל העם,

החלטתי היום להעלות נקודה חשובה וקצת נשכחת בעיניי אצל חלק מהאנשים, והיא הבעת

הדעות של אומני ישראל בציבור.

אחד מהדברים הכי מדוברים כרגע בנוגע למצב המדיני הוא השמעת קולם ועמדתם של האומנים

המוכרים, העומדים בראש תעשיות מגוונות בישראל. בעקבות זאת, יש להם אמרה חשובה על מה

שנעשה במדינה.

מצד אחד, ישנם אומנים רבים כמו אחינועם ניני המביעים את דעתם נחרצות. אחינועם ניני

העלתה פוסט חריף בנוגע לשתיקות האומנים, שם היא מסבירה כמה חשוב בעיניה הקול של כל

אחת ואחד מהם: "שנים של שתיקת האמנים, שמתחבאים מאחורי תירוצים מכאן עד סוף

העולם וכשהם כבר אומרים משהו זה כל כך חלבי ורופס שלא אמרו כלום )בסגנון שלמה ארצי(,

שחס וחלילה לא יבואו אליהם בטענות ויבטלו איזה כרטיס למופע, יכעסו עליהם, ולא יתנו להם

את האהבה שהם כל כך מכורים לה, תרם למצב שאנו נמצאים בו", אמרה ניני והוסיפה, "אדם

צריך להחליט, מי הוא ומה הוא, מה יאמר לילדיו ומה חשוב לו, איך הוא חי עם מצפונו ואיך

הוא משתמש בכוח שלו".

אומנם, כפי שנאמר על ידי ניני, יש לאותם אומנים היכולת והזכות לשימוש בכוח הציבורי שלהם

לטובה-בין אם זה כלפי משפחתם או כלפי המדינה כולה.

אך מה בעבור הכתם שאמירה אחת יכולה להשאיר אחרי אותם האומנים? אנשים מפורסמים,

שסדר הגודל של הקהל שלהם הוא יותר ממיליון איש, יכולים למצוא את הקריירה שלהם מדרדרת

במדרון חד, וזאת רק לאחר כתבה אחת, משפט אחד, או מילה אחת שהספיקו לפרסם.

כך למשל, בגלל אותה הסיבה, הזמר המוכר והמזוהה עם המדינה, שלמה ארצי, מסרב לדבר

בנושא, או לפחות לדבר באמת. גם וכאשר הוא פצה את פיו בנושא, זה היה באמירות עקיפות, שלא

מראות על הבעת עמדה חריפה כנגד לגורמי ההחלטות במדינה:

"זה כבר שבוע ימים שאני שומע מכל הכיוונים למה אני לא משמיע את קולי והאם אני מפחד

להשמיע את קולי", אמר ארצי בהסתייגות, "קודם כל אני רוצה להגיד שאני מפחד וחרד ממה

שקורה בארץ שמשנה את פניה. ואם אתם רוצים לדעת באמת ממה אני מפחד בלילה -

מהקב"ה".

האם הודאת הפחד של ארצי מראה על עמדתו הנחרצת? האם מילים אלו יוכלו לעזור אפילו

במקצת לשינוי המצב? או שהיה צורך לומר יותר מהמילים העמומות האלו?

כנראה שנצטרך לחכות ולראות.