"גאה להיות ערבי, גאה להיות ישראלי" / ראיון מיוחד

"אני ערבי ישראלי. ערבי במאה אחוז וגאה בזה, ישראלי במאה אחוז וגאה בזה. אין התנגשות בין הזהויות ואני חי בשלום עם שתיהן."

יוסף חדאד הוא מנכ"ל עמותת "ביחד ערבים זה לזה", כתב של i24 ופעיל ברשתות החברתיות, בהן הוא מראה לעשרות אלפי עוקביו את החיים האמיתיים במדינת ישראל, מעבר לדימוי הבינלאומי שלה. חדאד נולד בעיר חיפה ומשם עבר לעיר נצרת.

האם היה מחיר ששילמת בשביל ההשתלבות שלך בחברה הישראלית? איך הסביבה הקרובה שלך קיבלה את ההחלטות שלך? "יש לא מעט שקשה להם הצעד שעשיתי. ספגתי התנגדות, איומים וקללות. אבל זה המיעוט הקיצוני שרואה בי איום כי הדרך שלי חותרת להשתלבות ושותפות וזה סותר את התפיסה שלהם לחיי בדלנות. זה רק מחזק אותי להמשיך בכל הכוח בדרך שלי. המחיר שאני משלם והאיומים המתגברים עד היום לא מרתיעים אותי."

בגיל 18 החליט חדאד שהוא הולך להתנדב לצה"ל ולשרת ביחידה קרבית. לקראת סיום שירותו הצבאי, נפצע באורח קשה מפגיעת טיל נ"ט שנורה על הכוח שלו בלבנון. לאחר שנה שלמה של שיקום, החליט לפתוח בהסברה בינלאומית למען שילוב ערביי ישראל בחברה הישראלית ונגד אלו הקוראים לבדלנות ערבית.

מה עמד מאחורי הגיוס שלך לצה"ל, איך היה לשרת כערבי בצבא שרובו יהודים?

"תמיד הרגשתי חלק מהמדינה והיו לי חברים מכל החברה הישראלית וגם יהודים. ולכן בגיל 17 כשחברים יהודים קיבלו צו ראשון והתחילו להיערך לצבא ואני לא, הרגשתי רצון להתנדב כדי לעשות את הצעד הזה, שבאותם שנים היה מאוד נדיר לצעיר בחברה הערבית. מעט לפני הגיוס שלי אירע הפיגוע הקשה במסעדת מקסים בחיפה, מקום שביליתי בו לא מעט בחיי. נרצחו שם יהודים וערבים ישראלים. וזה מה שחיזק אותי. ידעתי שההחלטה להתגייס ולהגן על המדינה שלי ועל החברה הישראלית כולה היא מוצדקת. התנדבתי לגולני, ובשירות הצבאי הרגשתי מהרגע האחרון חלק כמו כולם, קיבלו אותי מצוין והיינו כולנו משפחה אחת בלי הבדל דת ומוצא." "אין ולא יכול להיות ערבי שעומד דום בתום לב בצפירת יום הזיכרון לחללי צה"ל, החיילים שהרגו בבני עמו, שכבשו את ארצו, שגירשו את אבותיו וממשיכים להתעלל באחיו. ערבי שעומד בצפירה עושה שקר בנפשו ובוגד בעמו. חד וחלק."(גדעון לוי, עיתון הארץ). איך אתה רואה את האמירה הזו כנכה צה"ל וכערבי ישראלי? "שבוע אחרי שהוא פירסם את זה אני פירסמתי טור תגובה בעיתון הארץ ושם רשמתי: "קודם כל, כן יכול להיות. אני לדוגמה. ערבי ישראלי, לוחם ומפקד בגולני, ואפילו נכה צה"ל. אני עומד כל שנה ביום הזיכרון בגאווה וכאב, ומרכין ראש לזכר חברי שנפלו על הגנת המדינה של כולנו והחברה הישראלית כולה, יהודים וערבים. לפי גדעון לוי, כל ערבי צריך לראות בחיילי צה"ל כמי שהרגו בבני עמו, שכבשו את ארצו, שגירשו את אבותיו וממשיכים להתעלל באחיו, אבל ערביי ישראל לא צריכים שיגידו להם איך להרגיש. לידיעתו של גדעון לוי, יש יותר מאלף לוחמים וחיילים בצה"ל ששייכים לחברה הערבית, לא כולל דרוזים. יש עשרות לוחמים ערבים שנפלו במהלך השנים על הגנת המדינה. העמותה שהקמתי "ביחד ערבים זה לזה", מקיימת טקס יום זיכרון מדי שנה לזכר חללי צה"ל הערבים, באנדרטת הזיכרון בערערה. רבים בקרב ערביי ישראל נפגעו בפיגועי טרור, מטילי חיזבאללה והחמאס, וזוכים להגנה מחיילי צה"ל מדי יום ולילה. גם היום, מול נגיף הקורונה שאינו מבדיל בין יהודים וערבים, חיילי פיקוד העורף מסייעים ביישובים הערביים. אז גדעון, אין לך שום זכות להגיד על ערבי שעומד בצפירה שהוא עושה שקר בנפשו ובוגד בעמו."

"אני עומד כל שנה ביום הזיכרון בגאווה וכאב, ומרכין ראש לזכר חברי שנפלו על הגנת המדינה של כולנו והחברה הישראלית כולה"

בהנחה שתקום ממשלה כזו או אחרת במדינת ישראל, היא ככל הנראה תסתמך מבחוץ על תמיכה של הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ) או של הרשימה המשותפת, איך אתה רואה את ההבדלים בין שתי הרשימות ואת השילוב של הנציגים הערביים במהלכים כאלו? "ערביי ישראל צריכים להשתלב בכל תחומי החיים וגם בפוליטיקה. התפיסה שלי שונה לגמרי מהתפיסה של הרשימות הערביות שנכשלו פעם אחר פעם בייצוג האינטרס הערבי ישראלי והתמקדו בבידול ובנרטיב הפלסטיני. לצערי עדיין לא קמה אלטרנטיבה אמיתית לערביי ישראל וזה כישלון בעיקר של הרשימות היהודיות שלא השכילו להפוך את עצמן לאלטרנטיבה כזו. רע"מ שינו גישה בהתאם להלך הרוח ברחוב הערבי ומדברים בצורה אחרת. אם זה אמיתי או לא ואם הם באמת עברו שינוי זה עוד מוקדם לדעת, והם ייבחנו במבחן התוצאה. אבל ההוכחה היא שהרשימה המשותפת משיא של 15 מנדטים קרסו רק לשישה בגלל העמדות העוינות שלהם והכישלון הענק בייצוג שלנו. אני מקווה שבמהרה תקום הנהגה צעירה וחדשה לחברה הערבית שתהיה מחוברת לשטח ותפעל למעננו."

לאחרונה בית המשפט הבינלאומי הפלילי בהאג החליט לפתוח בחקירה פלילית נגד מדינת ישראל בחשד לביצוע פשעי מלחמה. איך אתה רואה את ההחלטה הזו ובאופן כללי את היחס הבינלאומי למדינת ישראל?

"זו צביעות גדולה. ברחבי העולם מתרחשים ממש ברגעים אלה פשעי מלחמה, וזכויות אדם של מיליונים נרמסות. בסוריה במשך שנים התרחש רצח עם מחריד. באיראן כולאים מתנגדים למשטר בלי משפט ומענים אותם. בעזה זרקו אותם מגגות. אבל את מי מאשימים? אותנו.

ישראל לא מבצעת פשעי מלחמה. צה"ל מתמודד עם מציאות קשה ופועל מתוך מוסריות וטוהר הנשק. איזה עוד צבא בעולם מבצע את נוהל "הקש בגג" למבנה ששימש לטרור במקום להוריד את המבנה עם כל יושביו רק כדי שחלילה לא ייהרג אדם חף מפשע? חשוב גם לומר שלישראל יש מערכת משפט חזקה ועצמאית ואנחנו לא צריכים שיתערבו לנו מבחינה משפטית בעולם. ישראל היא המדינה הדמוקרטית האמיתית היחידה במזרח התיכון ולכן החקירה הזו נגדנו היא ביזיון."

"מקווה שבמהרה תקום הנהגה צעירה וחדשה לחברה הערבית שתהיה מחוברת לשטח ותפעל למעננו"

דו"ח של ארגון בצלם קבע שמדינת ישראל היא מדינת אפרטהייד. איך אתה רואה את מסקנות הדו"ח ואת התפיסה שישראל היא מדינת אפרטהייד? "להגיד שערביי ישראל חיים תחת משטר אפרטהייד זה טיעון מגוחך שלמעשה מבזה את מושג האפרטהייד ואת כל מי שבאמת חי תחת משטר אפרטהייד כמו בדרום אפריקה. שופט עליון, יו''ר הבנק הגדול בישראל ו-25% מהרופאים בארץ- כל אלה חיים תחת אפרטהייד? אני שפיקדתי על חיילים יהודים בצבא, אני חי תחת משטר אפרטהייד? מסתבר שאין גבול לשקרים. הבעיה היא שבעולם קונים את זה, ולכן חשוב לשקף את המציאות האמיתית ולעמוד מול השקרים הבוטים האלו."

לאחרונה היינו עדים לגילויי אלימות בין ערבים ליהודים בערים מעורבות, אירועים שהובילו למספר לילות רצופים של אזעקות בעוטף עזה, איך אתה רואה את המתיחות ומה יש לעשות לדעתך על מנת לפתור אותה? "מאחורי האירועים הגזעניים והאלימים האלו עומדים הקיצוניים מכל צד. הם מיעוט קיצוני ואלים, אבל הם דומיננטיים וקולניים ולכן לצערי מקבלים כותרות, משחירים את החברה כולה ומשיגים את מטרתם שזה לפלג ולבדל בינינו. הרוב בחברה הישראלית משני הצדדים רוצה חיי שותפות, ואנחנו חייבים לגנות את הקיצוניים, ולא לאפשר להם להעמיק את הקרע. הגיע הזמן שהרוב השפוי יפסיק להיות שקט ומפוחד ויידע להפוך לקול המוביל בחברה הישראלית כדי לקדם חברה מאוחדת וטובה יותר."

"אני שפיקדתי על חיילים יהודים בצבא, אני חי תחת משטר אפרטהייד?"

לסיום, בית הספר ליאובק נמצא בעיר חיפה כך שמטבע הדברים הוא בית ספר מגוון שמכיל בתוכו חלקים רבים בפסיפס הישראלי. יש משהו שתרצה לומר לתלמידי בית הספר הערבים, הדרוזים והנוצרים שרבים מהם אולי חווים את הקושי הזהותי שאתה בוודאי חווית? "אנחנו אמנם מיעוט, אבל אנחנו חיים במדינה דמוקרטית עם שוויון זכויות ולכן אנחנו חלק אינטגרלי במדינה. אני גדלתי בנצרת העיר הערבית הגדולה בישראל אבל את הקיום המשותף בישראל חוויתי המון בחיפה כילד ששיחק כדורגל עם יהודים, ערבים ודרוזים בקריית אליעזר. חיפה היא מודל לחיים משותפים בכבוד הדדי, וככה צריך להיות בכל רחבי המדינה. הזהות הערבית והזהות הישראלית לא סותרות, הן יכולות להסתדר מצוין יחד. אני גאה להיות ערבי וגאה להיות ישראלי. לא הכל מושלם במדינה, ולצערי עוד יש לא מעט גזענות ודעות קדומות, אבל אנחנו חייבים להמשיך בכל הכוח להשתלב ולהשפיע מבפנים כדי לשבור את החומות. ומשהו קטן לתלמידים היהודים: תלמדו ערבית! שפה היא גשר להיכרות, לחיבור אמיתי. תשקיעו בזה ולא תצטערו."